מחאת המורים: לא על חשבון התלמידים

מאת: עדן בן זקן

טיול שנתי? אולי בלונדון!

יב', שנה אחרונה, טיול שנתי, שלושה ימים, מצפים כבר 3 שנים, בוטל. עקב מקרי מוות של תלמידים בטיולים שנתיים, ארגוני המורים החליטו למרוד, ילד טבע למוות בטיול, היה משפט למורה ולהמנהל. המורים שובתים, רוצים חיסיון נגד תביעות משפטיות אם ילד מת בטיול, בקיצור רוצים להסיר אחריות מהתלמידים ולא אין טיול שנתיים.

מצד אחד אני מבינה אותם, לא רוצים להכנס לכלא על מקרה של ילד חסר אחריות אבל אם היו נמנעים מראש ולא שמים מורה אחת על 30 תלמידים ככה היו יותר עיניים שרואות ומונעות תאונות ולהיות יותר אחראים, וכך אולי היה נמנע המוות. ילד מת, ההורים רוצים לדעת מי אחראי למות בנם. הורים שולחים את הילד שלהם לטיול של בית ספר שעליו הוא סומך וחוזרים עם מה שהיה פעם הילד שלהם, אוקיי אז המורים מסירים את האחריות על התלמידים, למה הילד מת?! מי אחראי?! יש אפשרות שהילד לא היה אחראי, השתולל ולא שמר על עצמו אבל היה צריך להיות שם מישהו שיעצור אותו מלעשות שטויות וגם אם הוא לא מפסיק, להמשיך ולהעיר לו שלא ישתולל, מישהו אשם, הילד מת אותו אי אפשר להאשים "הוא רק ילד", מי האחראי?!

בוא נדבר על משהו אחר, ראיתם את המסלולים של הטיולים השנתיים!? הרים ענקיים עם מעבר צר שהדרך היחידה שאפשר לעבור שם זה רגל אחרי רגל, עם סחרחורת מהגובה ועם התלמידים המציקים שרצים ודוחפים אותך. או מפלי מים עם סלעים מחליקים ובריכות עמוקות שרק "המגניבים" של השכבה קופצים ראש ומי שלא לא ״מגניב״ ולבסוף טובעים. עצה שלי, תבנו מסלולים יותר בטיחותיים, ולכל 30 ילדים תביאו 3 מורים שיהיו "אחראים" על התלמידים, עם קצת רצון וקצת יכולת אפשר שלא לבאס את החיים של התלמידים.

תלמידת יב' זועמת